פרוכות במשכן ובמקדש
פרוכות - יריעה, מסך, קלע, וילון, פרוכת המסך (שמות ל"ה י"ב) הפרוכת הייתה מבדילה בין הקודש ובין קודש הקדשים ששם הארון המסך היה בפתח המשכן לפני החצר מצד מזרח, וקלעים לחצר, ועל המשכן עצמו 

היו פרושות עשר יריעות
הפרוכת נעשה מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב כרובים
והמסך נעשה ג"כ מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם
והיריעות נעשו כמו הפרוכת (שם ל"ו ח', ל"ה-ל"ז)
בבית שני היו שתי פרוכות, שהבדילו בין הקודש לבין קודש הקודשים פרוכות אלה נקבעו כי הקיר שהפריד בבית ראשון בין הקודש וקודש הקודשים לא היה עוד בבית שני, כי בגלל גובה הבית לא יכול הקיר בעוביו הקודם

לעמוד כדי לא לשנות את מבנה הבית ולעבות את הכתלים, התקינו שני פרוכות, אחת בתחילת המקום בו היה הקיר, ואחרת בסופו

רשב"ג אומר משום ר"ש בן הסגן: פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושתים נימין נארגת, ועל כל נימא ונימא כ"ד חוטין ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה, משמונים ושנים רבוא הייתה נעשית, ושתים עושין בכל 

שנה, ושלוש מאות כהנים מטבילין אותה (שקלים פ"ח ב')

פרוכות כמקום שכינה
בלשון חכמים 'פרגוד' הוא פרוכת, והוא מציין את מקום השכינה "שמעתי מאחורי הפרגוד" (ברכות י"ח: ), "שלושה אין פרגוד ננעל בפניהם" (ב"מ נ"ט) "פרוכת פרושה לפניו", "הקב"ה ושבעה מלאכים שנבראו

מתחלה משרתים לפני ולפנים מן הפרוכת, והוא הנקרא פרגוד" (פדר"א פ"ד)

פרוכות בבית הכנסת
נוהגין לפרוס פרוכות לפני ארון הקדש בבית הכנסת, כעין הפרוכת שהיה לפני ארון הברית בבית המקדש בראש השנה ויום הכיפורים והושענא רבה פורסים פרוכת לבנה לאות סליחה, ובתשעה באב מסירים את 

הפרוכת לאות אבל

פרוכת בית הכנסת נעשית לרוב ממשי, ועליו רקמה, עם צורות אריות ונשרים, וכתר בראשו ועליו האותיות כ"ת (כתר תורה) יש שרוקמים על הפרוכת את שם הנודב אותה

 

ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה
מעיל לספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו כבוד והידור
בשמחת תורה נוהגים לרקוד עם ספרי התורה

:לגבי צורתם ועיטורם של ספרי התורה שמכילים את המגילות ישנם מנהגים שונים
בעוד אצל עדות המזרח נהוג להכניס את ספרי התורה לתוך תיבה עגולה מעוטרת, אשר נפתחת כמו דלת
ומגילת הקלף מועברת מחלק אחד לחלק השני לצורך קריאתה, אצל עדות אשכנז ,איטליה ומרוקו וחלק מקהילות אלג'יר
נהוג לגלגל את הקלף על מוטות עץ ולעטוף אותו בבד קטיפה מעוטר או במינוח המקובל - מעיל לספר תורה
בקרב קהילות גאורגיה,המנהג להכניס את ספר התורה לתוך תיבת עץ כמו אצל עדות המזרח, אלא, שבחלק
מהקהילות (כגון: קהילות קולאשי, כותאיסי, אוני ועוד),ישנם עמודי עץ חיים,שיוצאים מתחתית התיבה
לספרי התורה נלווים קישוטים וכלים שונים כגון: "רימונים", "מגן" ו"אצבע" מורה לקריאה בתורה.
בשש משזר ניתן להזמין מעיל לספר תורה במגוון עיצובים ובמגוון גדלים


 
פרוכותפרוכתפרוכות עבודת ידפרוכות מעוצבות, פרוכות ישראל, פרוכות לאורן קודש, פרוכות רקומות, פרוכת לבית כנסת, פרוכות במרכזפרוכות ירושלים, פרוכות מקוריות, מעיל לספר תורה, בית כנסת מוצרים, מעיל לספר תורה